<h1>רבינו ירוחם נ"ד ח"ב</h1>
<h2>דף לז.</h2>
אופין פת עבה ביום טוב, כלומר פת מרובה פירו' הרבה ביחד ולא חיישינן לטרחא יתירא בה כך פשוט בביצה ובפסחים. ובתוספות פירשו פת גדולה ולא חיישינן שמא יאפה שלא לצורך. וכן בירושלמי.
<h2>דף סה.</h2>
אסור לגבן ביום טוב כלומ' להקפיא החלב ולעשות ממנו גבינה כך פשוט בשבת. וכן כתבו קצת מהמפרשים דחולב ומחבץ כלומר מקפיא בקיבה ומגבן אסור ביום טוב כדמוכח בשבת. וכן הרודה חלות דבש אפי' דבש הראוי לאכילה, דלא התירו אלא מבשל ואופה וכיוצא בזה. אבל בתוספות כתבו דלא אסרו אלא רודה חלות דבש ועלה קאי בפרק המצניע דביום טוב לוקה, אבל חולב ומחבץ ומגבן לצורך יום טוב מותר דמעלי כשהוא בן יומו. ורודה חלות דבש דאסור דוקא דבש והדביש אבל בראוי לאכילה מותר, ואפילו שאיפש' לעשותו מעי"ט מן התורה כל אוכל נפש מותר אפי' איפשר לעשותו מעי"ט, ודוקא במכשירי אוכל נפש חלקו בין איפשר לעשותן ובין לא איפשר. אין מסננים החרדל במסננת שלו ואין ממתקים אותו בגחלת של עץ אבל ממתקין אותו בשל מתכת כך פשוט בשבת (קל"ד ע"א).
<h2>דף סח:</h2>
ואף על גב דפליגי בביצה דרבי אליעזר אומר או אוכל ושותה או יושב ושונה או כלו ליי' או כלו לכם ורבי יהושע אומר חציו ליי' וחציו לכם בעצרת הכל מודי' דבעי' נמי לכם יום שניתנ' בו תורה לישראל כך פשוט בפסחים.
